מרואן ברגותי, אולי המנהיג הנערץ ביותר בקרב הציבור הפלסטיני, פרסם לפני כ-3 שבועות מתוך תאו בכלא של הכיבוש מכתב ובו קריאה לפעולה בלתי שגרתית. מדובר למעשה בביקורת נוקבת נגד דרכה המדינית של הרשות הפלסטינית. המכתב, שאין מחלוקת לגבי תוכנו, זכה לתהודה רחבה כאן ובעולם. והנה המסר הברור של ברגותי:
1) לעורר גל חדש של מרי אזרחי; 2) להפסיק לשווק אשליות שאפשר להפסיק את הכיבוש או להגיע למדינה פלסטינית דרך מו"מ; 3) ניתוק כל הקשרים עם ישראל, כלומר הפסקת כל צורות התאום הכלכלי והביטחוני עם ישראל כדי לשים קץ לשנים של דו-קיום בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית; 4) פנייה לאלתר לעצרת הכללית של האו"מ ולמוסדות נוספים בדרישה להכרה במדינה פלסטינית. http://www.jpost.com/
לא מדובר במשאלה חסודה אלא בדרישה לתפנית מדינית גורלית
אני חושש שישנם הרבה אנשים בשמאל שלנו שירצו לעודד את ברגותי ואשר ישבחו את עמידתו. אך עמידה לחוד ועמדות ברגותי לחוד. ישנם אנשים רבים שמתחמקים באופן אלגנטי מדיון רציני ומחייב במסר הנוקב שלו.
למשל, ישנם כאלה שרואים את עצמם כאנטי-אימפריאליסטים מושבעים ולמרות כך, מתייצבים עד עצם היום הזה לימין הרשות הפלסטינית ומדיניותה הכושלת, תוך כדי הימנעות מביקורת חיונית ומוצדקת נגד הנהגתה הבלתי מוצלחת. האם יש ספק שכל מערכת הקשרים הכלכליים, ובמיוחד הצבאיים, בין ישראל ובין הרשות הפכה מזמן לנכס אסטרטגי בידי ארה"ב, נכס שנועד בין היתר לטפח ולשחד אי אלו כוחות פלסטיניים באש"ף ומחוצה לו. הקריאה של ברגותי להפסקת הקשרים הכלכליים והצבאיים עם ישראל מכוונת בדיוק למשולש הבלתי קדוש הזה של ישראל-הרשות הפלסטינית-ארה"ב. לא צריך להיות אנטי-אימפריאליסט כדי להבין ששום דבר טוב לא יצא לפלסטינים ממשולש תמוה זה.
נגד שיווק אשליות
ברגותי מבקש לשים קץ לאשליות שיש טעם או תועלת במו"מ עם ישראל כאילו זאת דרך להקמת מדינה פלסטינית. לדידי, הציע ברגותי להסיר מסדר היום את כל הדיונים והפטפוטים על הנושא העקר ששמו שתי מדינות-מדינה אחת. אין צורך להתאמץ כדי להוכיח שהנושא הזה אינו עומד על סדר היום. אני סבור שנקיטת עמדה קשוחה ועיקשת בנושא הפתרון הרצוי היא ביטוי לסוג האשליות שברגותי מזהיר נגדן.
לפי דעתו השקולה והנבונה של ברגותי, כל הקשקושים סביב הפיקציה של מו"מ במסגרת הקורטט, במסגרת המסלול הירדני, בהחלפת ניירות חסרת תכלית - הנן אשליות המסיחות את הדעה מהעיקר. ויש להפסיק לשווק אשליות.
עושים צחוק מהעבודה
עלינו לשאול את עצמנו מה עומד מאחורי מלאכת השיווק הזו. מי דוחף לקיום סידרה אינסופית של פגישות סרק בדומה לפיאסקו השבוע. סלים פייד אמור היה להתייצב אצל נתניהו כדי למסור לו את פרטי העמדה הפלסטינית כדי שנתניהו ימסור לפלסטינים בתוך שבועיים את עיקרי העמדה הישראלית. הסוד לבימוי הקומדיה הזאת נחשף כאשר שתי המשלחות הודיעו ששני הצדדים מחויבים לשלום. הייתכן שמשלחת פלסטינית רשמית תחתום על הודעה כי ישראל מחויבת לשלום? אבו מאזן מבריז, סלים פייד מבריז, ומשלחת פלסטינית משתתפת במיצג של האבסורד. השתתפות זו אינה אלא חוליה בשרשרת של פגישות שיש להם תכלית אחת ויחידה: להסתיר מן העולם שיש קיפאון גמור בחזית המדינית בשעה שישראל ממשיכה לספח ולנשל בהתמדה כאוות נפשה. אני מתקרב למסקנה כאובה. אולי ישנם מנהיגים שמשווקים אשליות כדי לשכנע את תומכיהם שישנה עדיין תוחלת בתוכנית המדינית שלהם שלמענה הם מטיפים במשך שנות דור.
אנא, חברים יקרים, הקשיבו לקולו. דבריו אינם סתם דברים בעלמא. אחרי עשר שנים במעצר שרירותי מתווה ברגותי מדיניות חדשה לעם הפלסטיני תחת הכיבוש. ברגותי אינו זקוק לשבחים. ברגותי הכלוא כבר עשר שנים (!!) מבקש רק דבר אחד. לנטוש בהקדם את המדיניות הקיימת של הרשות הפלסטינית בהנהגתו של מוחמד אבאס. ויפה שעה קודם.
נ.ב.
בשעה כתיבת שורות אלה התפרסם מאמר השמצה שפל נגד ברגותי ב"הארץ" (20 אפריל 2012) . המאמר מתבסס כולו על חומר סלקטיבי שנמסר לעיתונאים על ידי אנשי השב"כ ומתפרסם על רקע התהודה למכתב של ברגותי שהתפרסם לאחרונה. העיתונאים חותרים ככל הנראה לשבור את שיא הנבזות כשמפרסמים גרסת החוקרים של קטעים מחדרי החקירות נגד ברגותי בתנאי מעצר קשים. יששכרוף והראל, אינם מתביישים לבשל "סקופ" בנוי על שימוש סלקטיבי במידע שאורגן ועוצב כולו על ידי אנשי השב"כ. איזה אתיקה עיתונאית!
רשומות
