יום שישי, 3 ביולי 2009

קרב בשתי חזיתות

בעקבות הסתירה המחריפה בין מדיניות החוץ המתקדמת שלה ובין מדיניות פנים ריאקציוני של המשטר באיראן חל מעין קיטוב בשורות השמאל. הקיטוב נובע, לדעתי, מגישות חד-צדדיות שיש להתגבר עליהן כדי לגבש תמונה כוללת ומאוזנת של המציאות האיראנית. נצא ונראה.
בגלל היסודות החיוביים במדיניות החוץ שלה ומעמדה הבינלאומי ניצבת איראן מול איומים של התערבות זרה תוקפנית. אך אמת זו אסורה שתטשטש את אופיו הריאקציוני של המשטר הפנימי ושל ההנהגה האיראנית. היסודות החיוביים במדיניות חוץ מתבטאים בסירובה של ההנהגה האיראנית להיכנע ללחצים הכלכליים והאסטרטגיים של ארה"ב ושל אירופה בכל הנוגע לניצול משאביה של איראן, ובמיוחד את הנפט שלה. בנושא זה יתכן ורצוי להיזקק למושגים 'ותיקים' שלא פג תוקפם. ישנה סתירה בסיסית ומרכזית בין העם האיראני כולו ובין הברית של ארה"ב-אירופה שמבקשת לשלוט במשאבים האיראניים.
יחד עם זאת, נשארת איראן חברה מעמדית מובהקת הנשלטת על ידי חוגים קלריקלים ריאקציוניים שהצליחו לנצל את יוקרתם המהפכנית מימים עברו כדי להקים מערך עריצות כדי לדכא כל מי שמערער על המשטר ועל הנהגתם. יש מכלול של ניגודים שבין המשטר ובין הגורמים העממיים בחברה האיראנית. הניגוד המרכזי הוא בוודאי המאבק של הפועלים ושל החקלאים, אבל המערכה על זכויות דמוקרטיות ונגד האופי הדכאני של הרפובליקה האסלאמית הולכת ומעמיקה.
במאמרים קודמים שלי שנועדו להתריע נגד האיומים על איראן מצד ארה"ב וישראל, הקפדתי לעמוד גם על האופי הדכאני של המשטר. עמדות השמאל חייבות להקיף את כל הצדדים של המציאות האיראנית. המאבק של איראן על עצמאות לאומית הוא תרומה משמעותית לסיכול התוכניות האימפריאלית והוא ראוי לתמיכה. המערכה של השכבות העממיות בקרב העם האיראני למען זכויותיהן ראויה לא פחות לסולידריות מלאה.
שום נוסחה, ככל שתהיה נכונה, אין בכוחה לשקלל את כל המרכיבים במשבר מסוים. אך שני היסודות האלה, מדיניותה הבינלאומית של איראן מצד אחד והפגיעה בזכויות דמוקרטיות מצד שני הינם מרכיבים חשובים באותה מידה. לשמאל ניסיון רב בהתייחסות ללחצים הנגדיים האלה בתנאים לאומיים שונים ומגוונים. התופעה כשלעצמה אינה חדשה. בחפוי עיקרון של "אנטרנציונליזם פרוליטרי", קבעו ברה"מ ותומכיה את יחסם לגבי ישות מדינית זו או אחרת על בסיס "טעמי מדינה", או במילים פשוטות, על פי האינטרס הממלכתי של ברה"מ. מצד שני, מתעלמות התנועות לזכויות אזרח למיניהן מכל השיקולים השייכים למערכה הגורלית למען עצמאות מול המעצמות האימפריאליות. עצמאות לאומית לדידם אינה ערך ראוי.
במכלול התגובות למשבר באיראן ניתן להבחין במניע הקובע, המניע העמוק שמסביר נקיטת עמדה פוליטית זו או אחרת. אלה המבקשים להדגיש את תפקידה הבינלאומי של איראן נוטים לאלתר קו הסברה שטחי ומלאכותי שנועד לייפוי מעשי המשטר וליפות את הלגיטימיות המפוקפקת של התהליכים האלקטוראליים. ניתוחים כגון אלה 'מזדרזים' להגדיר את תנועות המוניות למען הדמוקרטיה כמכשירים של האימפריאליזם. מאידך, אלה השוללים את התפקיד הבינלאומי של איראן ואלה המתעלמים מתפקיד זה מטשטשים את החשיבות של המאבק של איראן על עצמאותה. הקיטוב בשמאל שנובע מעמדות חד-צדדיות יוצר מתחים מיותרים. אין מנוס מהצורך להתרגל לתופעה זו של מדיניות חוץ מתקדמת לצד מדיניות פנים דרקונית החוזרת ונשנית. בנסיבות חמורות כאלה, נסרב תמיד לנהוג בסלחנות כלפי דיכוי המונים אך נסרב גם להתנכר לחשיבות המאבק לעצמאות לאומית.
ישנו מבול מאמרים וניירות ערך בנושא איראן. לדאבון, נוטים רובם להתרכז רק בצד אחד של המטבע. בתוך זרם התגובות צדה עיני נייר עמדה שביטאה את העמדות שלי על הצד הטוב ביותר. מדובר בהודעה מטעם קואליציה למען השלום בעיר וואנקובר שבקנדה.
STOPWAR COALITION (Vancouver, Canada)
Statement on the Iran crisis
STOPWAR הוא שם הארגון שקיבל את נוסח ההחלטה בפגישה חודשית ב-24 ביוני. הנה התרגום שלי:
אנו שולחים את ברכותינו ואת רגשי הסולידריות לאלה הנאבקים השבוע למען דמוקרטיה וצדק באיראן ובעולם. אנו שותפים למחויבות שלכם לפתרון צודק ובלתי אלים של המחלקות שנוצרו בעקבות הבחירות לנשיאות...ואנו מגנים את הריגתם של המשתתפים במחאה ומצטרפים לאלה הדורשים את הזכות להתארגן, לשבות ולמחות, לחופש הדיבור וההתקהלות לכל האיראנים. אנו דורשים את השחרור של כל הפועלים, סטודנטים והאסירים הפוליטיים...
אנו מגנים כל ניסיון של מחרחרי המלחמה בארה"ב ובקנדה לנצל את המצב כדי לדחוף למען "החלפת המשטר" באמצעות המעצמות הזרות. זרם האיומים נגד איראן אמור להזכיר לשוחרי שלום את ההתארגנות לקראת המלחמה נגד עיראק לפני שבע שנים שחוללה אסון כבד לארץ זו מבלי לקדם את הזכויות של העם העיראקי.
....העם באיראן ישיג את יעדיו ללא התערבות של ממשלות כמו הממשל הקנדי אשר מעכב התקדמות ממשית לדמוקרטיה, צדק חברתי ושוויון מיני דרך המבצע הצבאי המתנהל באפגניסטן. “
ואלה, לדעתי, דברי תבונה ועמדה מאוזנת.