סקירה מזרח-תיכונית

שלב חדש במשבר הסורי

לפני כחודש מסר אהוד ברק, שר הביטחון, מידע חשוב לאומה ולעולם כולו. ברק קבע באופן מוחלט ביהירותו הידועה, שאסד ייפול תוך שבועות. הוא לא נתן הסבר כיצד הוא יודע זאת. על כל פנים, המידע "המוסמך" של ברק הדריך במידה רבה את הפרשנות הישראלית הממסדית. ההשפעה של ברק הורגשה היטב בסקופ של העיתונות הישראלית מלפני שבוע שקבע שאסד נופל וכי עשרת אלפים חיילים ערקו משורות הצבא הסורי.

בימים אלה נכנס המשבר הסורי לשלב חדש. הממשל הסורי – שנושא באחריות כבדה לפרוץ ההתקוממות – גילה תבונה והסכים לקבלת משקיפים מטעם הליגה הערבית. מדובר בעסקה מאוד מורכבת ונתונה ללחצים מצד הרוצים בכישלונה. על כל פנים, האופוזיציה הסורית העיקרית – זו המגובה על ידי ארה"ב, יצאה נגד בואם של המשקיפים בשצף קצף. האופוזיציה הפרו-אמריקאית רואה בקבלת המשקיפים תחליף בלתי קביל לדרישתה להתערבות מבחוץ – מכל מקור ומכל צורה. בין היתר האופוזיציה חותרת להקים, בשיתוף פעולה עם הממשל הטורקי, איזור "משוחרר" שיהפוך לבסיס צבאי להמשך המרד.

בנוסף על כן, הנראטיב שטופח על ידי המערב בהשראת המורדים נתקל בקשיים גדולים. התיאור כאילו במרכז האירועים הפגנות אזרחים בלתי אלימות נמוג. במקומו ברור שמתפתחת בסוריה מלחמת אזרחים נגד המשטר בגיבוי כוחות זרים. יש לשער ששני הפיצוצים הרצחניים בדמשק השבוע שייכים לתסריט החדש. הטענה של האופוזיציה שאסד אשם מעוררת גיחוך. אולי לשם כך הוסיף הדובר שאם אסד לא עשה זאת, הוא בוודאי אשם בכך שהדבר התאפשר תחת שלטונו...

ביוזמות התיווך המסתמנות, רואים שוחרי השלום סיכויים להביא קץ לשפיכות הדמים ולחסום את הדרך למלחמת אזרחים זוועתית. בהקשר המדיני הדיפלומטי, ראויה לציון יוזמתן של רוסיה ומדינות אחרות באו"ם להפגת המתיחות בסוריה ובאזור. הפעם, שלא כבמקרה הלובי, השתחררו יריביה של ארה"ב מהגררות פאסיבית אחרי ארה"ב.

מובנת הדרישה הצודקת שהמשטר הסורי ישלם על מעשיו, אך עוד יותר חשוב למנוע מלחמת אזרחים ממושכת שעלולה, לדעת מומחים, להצית תבערה איומה שעשויה אף לסבך ארצות נוספות. מכאן שהסכם על בסיס מו"מ הוא הפיתרון הרצוי ביותר.

מצרים: מובארק הלך, הדיקטטורה הצבאית נשארת

אנחנו חייבים, בינתיים, לדחות את הניתוח המסכם לגבי תוצאות הבחירות. אך לפי שעה, מחזק הצבא המצרי את אחיזתו בשלטון תוך כדי גל של דיכוי ברוטאלי נגד המוחים בכיכר תחריר. אנו שוב עדים לרצח ולפציעה של מאות מפגינים. הדיקטטורה משתוללת ושרת החוץ של ארה"ב, הילארי קלינטון, לא התביישה להשיא עצה חדשה בקריאתה לשני הצדדים לגלות איפוק. יפה מאוד. הרוצחים והנרצחים מתבקשים שווה בשווה לגלות איפוק. הרי טנטאווי, כמו מובארק, מוכר כעושה דברה של האימפריה. אחרי כל מה שהיה במצרים הצבא אינו מתבייש לפקד על חייליו לפתוח באש חיה על אזרחי מצרים. הרוצחים יודעים שעמדת ארה"ב היא צבועה. ברור שלמפקדה הצבאית יש פוליסת ביטוח אמריקאית. לא יביאו את הגנרלים למשפט בהאג, לא ידרשו מושב מיוחד של מועצת הביטחון ולא יאיימו בהחזרת השגריר. ארה"ב מעניקה לצבא המצרי רישיון מחודש לרצח.

תימן: מחלצים את סלאח

הידיעות האחרונות המתפרסמות לגבי תימן מתרכזות במאמצים של איגוד ארצות המפרץ (למעשה ערב הסעודית) לחלץ את הרוצח סאלח משלטונו האישי, מבלי לזעזע את השלטון. מדובר בתהליך איטי משתי סיבות: קודם כל, מילוט סלאח מוכרח להיות מתואם איתו ולהתנהל בלי שום רמז של האשמה נגדו בגין פשעי מלחמה שנמשכו חודשים רבים. הוא יוצא, אך לא כמפסיד. הסיבה השנייה מסבירה את הכול, הצבא ועמדות כוח אחרות נשארים בידיים הנאמנות של בני משפחתו של סלאח.

בינתיים הסבל של העם בתימן שבו אין כמעט דנים בארץ ובמערב, מחריד ביותר. אפילו לפני פרק התוהו ובוהו שפקד את תימן בשנת 2011, 58% מהילדים סבלו מתת-תזונה שגררה פגיעה ופיגור בהתפתחותם. המצב אינו שונה ממצב הילדים בארץ הגרועה ביותר עבורם, היא אפגניסטן. סלאח שולט 33 שנים בארץ ששיעור התת-תזונה בה הוא השלישי בעולם. הרעב פוקד שליש מהאוכלוסייה, למעלה מ-7 מיליון איש.

הרי באופן גיאו-פוליטי תימן היא ארץ נשלטת על ידי ערב הסעודית ומדינות המפרץ שכידוע לא חסר להן דבר. מן המפורסמות שיש להן משאבים אדירים לשם הזרמת נשק ותחמושת לבעלי הברית שלהן ושל ארה"ב. סאלח עצמו נהנה מכל הדרוש לו כדי לנהל טבח בבני עמו. הקורא מתבקש להשוות את יחס ארה"ב ובעלי בריתה בין הנעשה בסוריה ובין הנעשה בתימן, כך יתחיל להבין את הדברים לאשרם.

ערב הסעודית: אבן הפינה של האסטרטגיה האמריקאית

"שוחרי הדמוקרטיה" יכולים להיות שקטים כתוצאה מכך שישנם שני שיאני חופש ודמוקרטיה באזור כמו ישראל וערב הסעודית. אך קשרים ישרים וגלויים בין ישראל ובין הממשלות הערביות לשם דיכוי עמן "מריחים לא טוב". לכן עיקרי המדיניות האמריקאית מתבצעים על ידי הסעודים ובאמצעותם. יש הסבר לכך שערב הסעודית לא חזתה התקוממויות עממיות בסדר גודל של אלו שהיו בארצות הערביות האחרות. הסעודים פשוט מענים ורוצחים את כוחות האופוזיציה לפני שהם יכולים להתארגן. גם במצב כזה הסעודים מחוקקים חוקים "אנטי-טרוריסטים" חדשים.

ידוע שצעדי הדיכוי מופנים ברובם לאזורי השיע, אך ברור שכל האזרחים מופקרים לחסדי המונרכיה. לפני מספר ימים נודע שאישה הוצאה להורג בגין היותה "מכשפה". הילארי קלינטון וסוזן רייס, ה"פמיניסטיות" של משרד החוץ האמריקאי, לא דרשו הסבר מהמלך ולא הציעו להביא את הרוצחים של אישה אומללה זו בפני בית הדין הבינלאומי לפשעים.

והעיקר, שכחתי. שכחתי לציין שערב הסעודית היא היצאנית הגדולה ביותר של נפט בעולם כולו.

בחריין: דיכוי בצל בסיס הצי האמריקאי

ההפגנות של האופוזיציה נגד השלטון ממשיכות לסירוגין. המלך מנסה לתמרן אך מסרב לקיים משא ומתן עם גורמי האופוזיציה העיקריים. הממשל נאלץ לאשר דין וחשבון מקיף על אירועי האביב השנה ובו תיאור מקיף של פעולות דיכוי רצחניות. אך הסתבר שדו"ח זה אינו אלא תמרון לספק את הדרישה של המערב לגילוי גמישות מצד השלטון.

אין צורך להשחית מילים על החשיבות האסטרטגית של בחריין שבה בסיס ענק של הצי האמריקאי.

בינתיים נמקים בבתי הסוהר עשרות רופאים ואחיות שנידונו למאסר ממושך במשפטים מבוימים על כך שהושיטו עזרה רפואית מצילת חיים בזמן ההפגנות באביב ובקיץ. הצוותים הרפואיים הואשמו ב"גניבת תרופות" והפיכת בית החולים לבסיס צבאי. רופאים בכירים נידונו למאסר של עד 15 שנה. מחאה בינלאומית של ארגוני זכויות האדם לא הועילה למנוע את המשפטים שהתנהלו בבית דין צבאי.

תהליך הדיכוי הוא ביטוי ברור של ניסיון המיעוט הסוני השולט באי למנוע זכויות דמוקרטיות מהרוב השיעי. ההאשמה נגד השיעים ברורה בתכלית – הם סוכנים של האיראנים. הרי ידוע לכל – כל אלה המתמרדים נגד הסעודים ובעלי בריתם עושים זאת כיוון שהם סוכנים זרים. לא שכחנו שאחת מהפגיעות החמורות ביותר בחוק ובנורמות הבינלאומיות התחוללה בבחריין הקיץ כאשר המלך הזמין חיל מצב סעודי לאי כדי לדכא את האופוזיציה. חיל המצב נשאר שם בינתיים.

עיראק מתנתקת מהתלות

למה בעצם יצאו האמריקאים מעיראק? הם יצאו מעיראק כיוון שהממשלה העיראקית לא שעתה להפצרותיהם לאפשר את המשך השהיה של חיל מצב אסטרטגי. לא נחזור כאן שוב על הסטטיסטיקה המחרידה המציגה את התוצאות של כמעט תשע שנות מלחמה. מספיק לקבוע שאוי לה לארץ שארה"ב רוצה להצילה בעבור העולם החופשי. האם אפשר להתעלם מכך שארה"ב פלשה לעיראק כדי להציל את האנושות הנאורה מנשק להשמדה המונית? וכיצד נתעלם מכך שאותה מעצמה שפלשה לעיראק וכבשה אותה לתשע שנים, מגבירה את המתח בימים אלה לקראת פלישה אפשרית לארץ מזרח-תיכונית נוספת, היא איראן. וכל זה לשם מה? למנוע מהאיראנים נשק להשמדה המונית שאיש לא קבע שהוא בנמצא אצלם.

הכוחות הסונים הפרו-אמריקאים בעיראק משתוללים כדי להזהיר את הממשלה העיראקית שבל תגלה עצמאות יתר. נכון שהממשלה העיראקית חייבת להתנהל בזהירות כיוון שעיראק קשורה לארה"ב במערכת הסכמים כלכליים ופוליטיים ענפה. אך הרצון הפוליטי החד-משמעי של הממשלה ושל הציבור העיראקי ברור. הם דחו את המשך התלות בארה"ב והם מבקשים כמידת יכולתם כיום למנוע את ההרפתקה האמריקאית-ישראלית המתקרבת נגד איראן.

אביב העמים במזרח התיכון נמשך

משברים בינלאומיים מצטיינים במורכבותם. בנסיבות כאלה אפשר לדבר על הישגים וכישלונות של האימפריה ושל החזית הרחבה של אלו הנערכים נגדה. מה שברור באופן חד-משמעי הוא שהיציבות פגה מהאזור וכי מאבקים ותמורות אדירים מתחוללים מידי יום ביומו.

יש להעריך שהכוח המניע במכלול האירועים מעוגן בנסיגה רצינית בכוחם של האימפריה האמריקאית ובעלי בריתה. אך תהיה זו טעות להניח שמדובר בתהליך חד מימדי. לארה"ב ובעלי בריתה היו הצלחות (לדוגמא, הפלת משטר קדאפי בלוב). ברור גם שהיא נחלה כישלון היסטורי צורב בעיראק שממנו גורשה למעשה אחרי שביקשה לתפוס פוזה של מצילה ומושיעה.

ישראל שותפה לארה"ב ולכל אלה שביקשו לטפח ולהנציח את הסטטוס קוו באזור. סטטוס קוו זה איפשר את ניצול המשאבים והכפפת העמים הערבים לשלטונות עושי דברם של אויבי הקידמה באזור. אין להצטער שסטטוס קוו זה הולך ומתפורר ויש סיבה לקוות להצלחות לכוחות העצמאות והדמוקרטיה האמיתית.