יום שלישי, 24 ביולי 2012

טארק עלי והרה-קולונזציה של סוריה


א.
השם טארק עלי מוכר היטב לאנשי שמאל באסיה ובמערב. טארק עלי יצא לאחרונה בקריאה נרגשת לתמוך בתוכנית של קופי ענאן תוך כדי הדגשה שזהו המוצא היחיד ואין לעמים שום אינטרס בהמשך הלחימה. טארק עלי כתב שאם היו גורמים מתקדמים כלשהם בקרב המורדים בסוריה, הם נדחקו הצידה וההגמוניה עברה לריאקציה. דעתו של טארק עלי חשובה במיוחד בכך שהוא איש מוביל בקרב השמאל הלא קומוניסטי (אפילו אנטי-קומוניסטי). אדם בעל יוקרה זה היה קשור במשך שנים לזרם הטרוצקיסטי. חלק גדול – אם כי לא כולם – של אנשי שמאל התומכים במורדים בסוריה ניזונו מאידיאולוגיה זו. רצוי לדייק, ישנם זרמים טרוצקיסטיים רבים וחילוקי דעות קוטביים ביותר אופייניים להם. יחד עם זאת, חלקים מהזרם הטרוצקיסטי בולטים בנאמנותם ל"מרד העממי" בסוריה. מכאן הצהרתו של טארק עלי, שאי אפשר להאשימו באדישות כלפי חטאי משטר אסד, היא בעלת חשיבות.

ב.
שני כתבים בכירים קבעו בניו יורק טיימס השבוע שארה"ב "מגבירה את העזרה למורדים ומכפילה את מאמציה לארגן קואליציה של תומכים כדי להפיל בכח את הממשלה של בשאר אל אסד".
מה הסימן לכך? "פקידי ממשל אמריקאים מקיימים שיחות עם פקידים טורקים וישראלים על כיצד לארגן נפילתה של הממשלה הסורית". נוסף על כן, שר ההגנה האמריקאי פנטה "בדרך לישראל". ארה"ב עדיין אינה מספקת נשק למורדים, משימה המתבצעת בידי טורקיה, ערב הסעודית וקטאר. אך ארה"ב כבר עוסקת בהכשרת מומחים ואספקת ציוד מיוחד, כולל מודיעין, שנועד לגבש את כוחות המורדים.

ג.
ארה"ב מבקשת לארגן ממשל חדש ושואפת לכלול גורמים אזרחיים וצבאיים מקרב האלאווייט. אך אנשי אובמה מודים שבדרך להשתלת שלטון חדש, אי אפשר לדעת מה יקרה בסוף. איש לא יודע, ומספר הסכנות הוא אינסופי. מי יכול לעשות סדר בבלגן? "מספר קטן של קציני ה-CIA פועלים באופן סודי בדרום טורקיה במשך מספר שבועות, כדי לקבוע אילו מהמורדים יקבלו נשק להילחם נגד הממשלה".

ד.
היו ידידים שונים של המהפכה העממית בסוריה שביקשו לשכנע את הציבור שישראל תומכת באסד, המבטיח עבורה יציבות. אגדה זו התנפצה. ברור כי המאבק בסוריה הפך במובהק להיות שאלה אזורית. ארה"ב מגייסת את בעלי בריתה: ישראל, טורקיה, ערב הסעודית וקטאר, כדי לחולל regime change בסוריה, למען הפעלת לחץ על טהרן ונסיון לבודד אותה. שם המשחק הסורי הוא הפלת המשטר בטהרן. מי שרוצה יכול לתמוך באמריקאים, אך רצוי שלא יעליבו את האינטליגנציה שלנו בסיפורי סבתא שהם פעילים בסוריה למען דמוקרטיה וחופש.

ה.
בינתיים הוכנו תוכניות הפלישה הישראלית. הרי ישראל טוענת שהיא חייבת לתקוף. כאשר עלול להיווצר בלגן בשליטה על הנשק הכימי, זו סיבה להתערב. סיבה נוספת המצדיקה בעיניי ישראל התערבות היא שהסורים עלולים להעביר את הנשק הכימי לחיזבאללה בלבנון. הפעלתנות הישראלית מספיקה כדי ליצור לחץ נוסף על המשטר הסורי. הרי ידוע כושר התחבולה של צה"ל.

ו.

מצער למצוא בקרב החברים הלוקים באשליות לגבי המצב בסוריה חברים מתראבוט. חררדו לייבנר מהפעילים המרכזיים בתראבוט יצא לאחרונה בהצהרה מוזרה ביותר:
"התחברות - תראבוט تـرابـط - هتحبروت
אכן, גנבי סוסים והרבה יותר גרוע מזה. אנחנו בוטחים בעמים, במיוחד כאשר הם מפגינים נכונות להיאבק באומץ ולהקריב למען חירותם. לא יעזור לבית המלוכה הסעודי המושחת (המשטר החשוך ביותר בעולם) ולא יעזור לממשלת ארה"ב (האימפריה התקופנית והרעבה תמיד להרחבת הכוח והשליטה) -
העם הסורי שיודע להתקומם נגד אסד לא יתן שיגנבו לו את החירות ואת הריבונות!"
לנוכח התמימות, כיצד ייתכן קיום של התקוממות עממית מתקדמת בנויה כולה על עזרה של המערב האימפריאליסטי והריאקציה הערבית? חררדו ואחרים טועים בזיהוי הכוחות. ההתקוממות מתרכזת בעיקר בקרב הסונים. מדובר במרד על בסיס אתני המכוון, יותר מהכל, נגד גורמים אתניים אחרים בסוריה. אפילו אם היה מומנט מתקדם בראשית המרד, השתלטו די מהר כוחות ריאקציוניים פרו אמריקאים על המרד. חררדו מלא אמון באופי ההתקוממות ומשוכנע ש"העם הסורי" יתגבר על הכוחות שהוא משרתם. התמיכה ב"עם" מתעלמת מנסיון היסטורי עשיר ביותר, על פיו התגייסו התקוממיות שנועדו לשמר ולבצר כוחות ריאקציוניים. אי אפשר להתעלם מהמציאות הפוליטית על ידי סיסמאות רומנטיות בדבר "חירות וריבונות" – אפילו בברית הדוקה עם ארה"ב ה"רעבה" להרחבת כוחה ושליטתה.
אני מציע לחררדו לשקול היטב את דבריו של טארק עלי, שלא מדובר במאבק לחופש וחירות, אלא לרה-קולוניזציה של סוריה.

ז.
המפתח להבנת הגורמים הפעילים הוא בעמדתם לגבי פשרה. בעוד שמשטר אסד חוזר על נכונותו לפשרה ומבטא זאת בתמיכה עקבית ביוזמת קופי ענאן, המורדים מסרבים לנהל מו"מ. הם מבקשים להילחם עד הסוף המר. עמדתם אופיינית לגורם המושפע על ידי כוחות הרפתקניים. רב המשקיפים הרציניים מזהירים מפני אשליות של ניצחון סוחף של המורדים. הרפתקנות זו מבשרת תבערה אזורית שסופה מי ישורנו.