יום ראשון, 12 בפברואר 2012

ובשיר אסד אינו נופל...

המאמץ לבודד את סוריה


ארה"ב ובעלי בריתה עושים מאמצים ניכרים לבודד את סוריה. אך ישנו, בנוסף לרוסיה ולסין, לפחות גורם פוליטי אחד בעל יוקרה בינלאומית שאינו משתכנע. הקואליציה של עמי אמריקה שלנו (אלב"ה), המורכבת מ-8 מדינות ובתוכן קובה, ונצואלה, בוליביה וניקרגואה, פרסמה ב-5 לפברואר הצהרה ברורה של תמיכה בסוריה וגינוי למדיניות שיטתית של התערבות מבחוץ הנועדת להפיל את המשטר בסוריה בכוח הזרוע. כנראה, מה שרואים משם אינו נראה מכאן.


אמנם ארה"ב צברה יתרון תעמולתי בעולם הערבי על ידי כך שהיא "זרקה את הקלף הסוני". אין הפתעה בכך שהרוב המכריע של הציבור הסוני באזור שולל את משטר אסד. אך התוצאות של מחקר דעת הקהל מטעם מכון מחקר הממוקם במפרץ הפרסי (בדוחה) כן מפתיעות: על פי סקר דעת הקהל האחרון שהוזמן על ידי "דיוני דוחה", הסורים תומכים יותר בנשיא שלהם, כאשר 55% מהם לא רוצים שיתפטר. אחת הסיבות העיקריות שניתנו על ידי אלו הרוצים בהישארותו של הנשיא בשלטון היא חשש לעתיד המדינה.


עיתונאי חשוב, Robert Fisk, מ- The Independent's, ראה לנכון ללעוג למאמצי וושינגטון לבודד את סוריה על ידי סנקציות כלכליות:

"הבט מזרחה, ומה בשאר רואה? את איראן הנאמנה עומדת איתו. עיראק הנאמנה – חברתה הטובה החדשה של איראן בעולם הערבי – מסרבת להטיל סנקציות. ממערב, לבנון הקטנה והנאמנה מסרבת להטיל סנקציות. כך מגבול אפגניסטן עד למזרח התיכון, לאסד יש קו ישר של בעלי ברית שאמורים למנוע, לפחות, את קריסתו הכלכלית". (היום כותרת ראשית ב"הארץ" מבליטה "תגלית" הקובעת שאיראן עוזרת לסוריה).


מימד גורלי נוסף


בימים האחרונים מתברר שישנו מימד גורלי נוסף למאמצי ארה"ב להפיל את משטר אסד.

נכון שארה"ב עדיין לא מוכנה להתערב ישירות בסוריה. אך בינתיים היא מתאמת הזרמת נשק למורדים תוך כדי הכשלת כל סיכוי להדברות, כפי שעשתה בשלב קריטי בדיונים של מועצת הביטחון. אך אם לא מכבים את האש היא אמורה להתפשט. שוב זו הפרשנות הישראלית שמצביעה על הכיוון:

ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, מקשר בין סוריה ובין איראן: הלוי כותב, "אם מר אסד הולך, על ההגמוניה האיראנית על סוריה ללכת איתו. כל דבר אחר היה נוטל מעזיבתו של אסאד כל משמעות". הוא ממשיך: "מצב התיקו הנוכחי בסוריה מציג הזדמנות נדירה לפטור את העולם מהאיום האיראני על הביטחון והרווחה הבינלאומיים". אכן, נראה שאין כבר חלוקי דעות בין וושינגטון ובין השולטים בירושלים.


אכן, כפי שדיווח עיתון הניו-יורק טיימס (1/31), בכירים אמריקאיים "רואים את נפילתו האפשרית של מר אסאד כאירוע שיוכל לערער עוד יותר את איראן, מכיוון שכלכלתה כורעת תחת הסנקציות המוטלות במטרה לגרום לטהרן להשעות את תוכניתה הגרעינית". פרשן ידוע מסכם בכך, "אך הסיכון של מלחמה קרה בעידן מלחמת פרוקסי מחוויר בהשוואה לפרס האולטימטיבי שניצחון סורי יביא על האימפריאליזם של ארה"ב". כפי שכתב פפה אסקובר, "רב האליטות בוושינגטון רואים את שינוי המשטר בסוריה כדרך חיונית לפגוע באיראן. זה הולך הרבה מעבר לסוריה. מדובר בניפוץ של המשטר האיראני".


צוות ההצלה בהיכון


כאמור, אובמה ונתניהו מתכוננים להציל את סוריה. רצוי אם כן לבדוק את פרשת ההצלה האחרונה, היא לוב. מסתבר שהארץ כולה הפכה לנחלה של מאות רבות של מיליציות מזוינות העסוקות במלאכת שוד והשתלטות אלימה. כשהמיליציות אינן עסוקות בקרבות שליטה על אזורים חשובים, הן מפעילות משטר של טרור ורצח ללא הבחנה. במחנות ריכוז מוחזקים אלפים שנחשבו לתומכים במשטר הקודם. איש בארגון סיוע מרכזי צוטט באומרו שאם הדברים היו קורים בכל ארץ ערבית אחרת היה העולם מזדעזע. דבר אחד בלבד כן פועל בלוב. מתקני הנפט נמסרו לבעלים הזרים והנפט זורם לשווקים.


מכוניות תופת בשרות האופוזיציה הסורית


לפני כשבועיים בוצעו בדמשק שתי פעולות טרור קלאסיות. האופוזיציה הסורית טענה שדובר בפעולה של המשטר הסורי - כלומר פרובוקציה פשוטה. התקשורת המערבית פרסמו את הגרסאות הן של המשטר והן של האופוזיציה. אי אפשר לדעת את האמת בנסיבות כאלה. יחד עם זה, פעולה כגון זו אם נעשתה על ידי המשטר, יכולה להסתבך ולגרום למבצעים נזק פוליטי אדיר. השבוע הדברים חזרו על עצמם, הפעם בעיר אלפו, עיר שבה האופוזיציה הסורית חלשה ביותר. הניו יורק טיימס לא פרסם הפעם את הגרסה המפוקפקת בדבר פרובוקציה מצד השלטון. במקום זה הציעו אפשרויות אחרות. אולי הייתה זאת פעולת תגמול על פעילות הצבא הסורי בחומס? אולי הייתה זאת פעולה של אל-קעידה? הטיימס טוב בהרבה משופרי התעמולה במערב שחזרו על העלילה שאולי הייתה זו פעולה מצד המשטר.

להפסיק את האש, לקדם פתרון תוך הידברות


ארה"ב ובעלי בריתה עוררו מהומה לא קטנה נגד הוטו הסיני-רוסי. כידוע אין לוושינגטון התנגדות עקרונית לשימוש בוטו. ואכן אנו מציינים בימים אלה "יום הולדת" לוטו של ארה"ב במועצת הביטחון ב-18.2.2011. ארה"ב צפצפה על העולם כולו בהטלת וטו נגד הצעת ההחלטה המגנה את ההתנחלויות הישראליות באדמה פלסטינית כבושה.


הדרך למו"מ נחסמה לפי שעה בגלל הדרישה של ארה"ב שאסד יפוטר, דבר שהתפרש בצדק, במיוחד אחרי הפלישה של נאט"ו ללוב, כדרישה לשינוי משטר (Regime Change). כמו כן דרשה טיוטת ההחלטה מכוחות הצבא הסורי לנצור את האש מבלי לדרוש דרישה מקבילה מכוחות המורדים. האמריקאים הם שהפסיקו את המו"מ במועצת הביטחון והזדרזו להגיש הצעת החלטה שבמרכזה הדרישה להדחת אסד.


ענן מורעל מרחף מעל הסיכוי להדברות. האופוזיציה הסורית תולה את כל תקוותיה בהתערבות ארה"ב ובעלי בריתה. האופוזיציה תהיה מוכנה לשפוך דם רב של העם בניסיון נואש לחזק ולעודד אותם גורמים פוליטיים בארה"ב ששואפים בכל מחיר להיכנס להרפתקה חדשה. האופוזיציה הראשית דחתה מאותה סיבה עצמה קריאות מצד גורמים שמאליים וריאליסטיים לנהל מערכה על שינויים מוסכמים בחוקה ובפוליטיקה הסורית.


ישנם חברים נאמנים בשמאל שנראה להם שהעיקר הוא לבוא חשבון עם אסד. אך, אפילו נניח ששגיאות או פשעים מצד המשטר הסורי נתנו עילה לגורמים בקרב הסונים להתקומם נגד הדיכוי, יהיה זה שיא של תמימות ואיוולת להתעלם מהדינאמיקה שעל פיה התארגנו גורמים סונים קיצונים כדי לפתוח במלחמת אזרחים בעצה אחת ובעידוד גורמים במערב. קואליציה זו בין האופוזיציה הסורית ובין ארה"ב היא זאת שדוחפת להמשך הלחימה, היא זאת שמפנה עורף להידברות ולפתרון במישור הדיפלומטי. הקואליציה נגד אסד הפועלת בהשראה של ארה"ב, הוקמה בניגוד לעמדת השמאל וגורמים אחראים באופוזיציה לאסד וממלאת תפקיד דומה לזה של ישראל הדוחפת להתקפה על איראן. סרבני ההידברות מובילים את האזור צעד צעד לעבר התפוצצות ואסון. חובתם של הומניסטים, שוחרי שלום ואנשי שמאל להיאבק נגד תוכניותיהם.