ה"ספין" גורם לסחרחורת. הסחרחורת גורמת לבחילה. הבחילה גורמת להקאה. ההקאה מביאה עמה רגיעה זמנית. מנצלים את הרגיעה הזמנית ל"ספין" חדש. וישראל מוכנה שוב לצאת למלחמה.
כמה דיו אפשר לשפוך וכמה מלל אפשר להשמיע על נושא מלחמת לבנון השנייה מבלי לשאול את השאלה הפשוטה: "מהי המדיניות שעל פיה יצאה ישראל למלחמה?! הרי זאת השאלה הראשונה המתבקשת אצל כל גוף פוליטי נורמלי.
מקור המלחמה על כשליה הוא במושגי יסוד של ההוויה הישראלית. הכשל המרכזי שיש לבדוק אותו הוא כזה: כיצד גורר ממסד פוליטי וצבאי עם שלם למלחמה יזומה על סמך שורה של הנחות יסוד כוזבות ומוטעות.
מי יכנס את ההורים השכולים ואת המילואמניקים כדי לאמור להם בחברות ובכנות: חבל על הדם הנשפך של יקיריכם וחבריכם בשרות אינטרסים זרים וכדי לרפד את הקרירות של אינטרסנטים מקרב "העסקונה" המקומית? מי יגיד להם שלא ישמחו בנפול ה"אויב" כיוון שהאויב האמיתי מאכלס את ארמונות השררה כאן בקריה ושם במפקדות של תיאום אסטרטגי.
אפשר כבר לכנס ועדת וינוגרד ב'. הפעם אולי יתחילו עם השאלות האמיתיות. מי בשלטון דוחף יום ולילה לעימות עם איראן? מי אחראי להיגררות אחרי "מלחמות בוש" נגד אויבי האימפריה? מי משלם בדמים ובדם עבור כל תוכניות התוקפנות האלה. מי פונה עורף במשך שנים לכול אופציה של מו"מ? מספיק ספין, הגיעה השעה לחפש תשובות אמת.
רשומות
