יום רביעי, 26 בדצמבר 2012

אנשי שמאל בקואליציה האמריקאית באזור


מי יימצא בחדר הפיקוד?

החברים בשמאל המצטרפים, ולו באופן פוליטי וסמלי, למצעד נגד אסד והמשטר בסוריה נקלעו בוודאי שלא בכוונתם לקואליציה אמריקאית נגד עמי האיזור. לפי הכותרות בעיתונות מתכוננת קואליציה זו בימים אלה לעלות על טנקים ולכבוש את דמשק. מדובר בטנקים תורכיים, הנוסעים עם דלק סעודי ובמימון קטארי הפולשים לדמשק כדי להביא לסוריה את הערכים האמריקאים של חופש ודמוקרטיה. אם וכאשר יצליחו הטנקים של הקואליציה להיכנס לדמשק צפויים אנשי השמאל התמימים שלנו לזהות בעמדות הפיקוד את היועצים האמריקאים ואת הישראליים. אבל קשה לדעת באם הניצחון האמריקאי קרוב. כזכור, כלי התעמולה של המורדים ושל נותני חסותם "גמרו" עם אסד כמה וכמה פעמים במשך עשרים חודשי ההתקוממות. היום שליח האו"ם דן עם אסד על גורל הארץ האומללה הזאת.
Altay_MBT_Mock-up
טנק אלטאי טורקי (מקור)

אנשי שמאל אלה טוענים שמקומה הבכיר של ארה"ב במערכה זו נגד אסד אינו פוגם בצדקתו של מה שמכונה בפיהם 'המאבק המהפכני של העם הסורי'. כידוע, ארה"ב, תורכיה, קטאר וערב הסעודית, בעזרת נאט"ו, מזרימים סיוע מאסיבי למרד בטענה שהם מגינים על זכויות העם הסורי. אותה קואליציה לא דאגה לזכויות העם המצרי במשך 30 שנות שלטונו של מובארק, היא לא דואגת היום לזכויות העם בתימן, במרוקו ובבחריין. הקואליצה האמריקאית אינה דואגת משום מה לזכויות השיעים בערב הסעודית, וחשוב מכל — היא אינה דואגת לזכויות העם הפלסטיני הנדרסות והמופרות מדי יום ביומו.

הסתירה בין התמיכה באמרקיאים בסורייה ובין התמיכת השמאל בפלסטינים

האם המהות הפוליטית של הקואליציה הזאת איננה ברורה? האם יש ספק בקשר למניעיה? הקואליציה בנויה על התמיכה החומרית, הפוליטית והכלכלית של ארה"ב ומבקשת לקדם את האינטרסים האימפריאליסטים שלה באמצעות עידוד מלחמת אזרחים אתנית-דתית בסוריה. ברור לכולם בשמאל כי ארה"ב אינה מונעת על ידי ערכים דמוקראטיים. זאת טענה שמזמן שאין מעלים אותה בחוגים משכילים. יש לשאול את התומכים בקואליציה זו, האמריקאית, האם אינם רואים סתירה כלשהי בין תמיכתם בה ובין אהדתם לעניין הפלסטיני.
העובדות הן שארה"ב משתתפת ביחד עם ישראל ובאמצעותה באופן פעיל בדיכוי מתמשך נגד העם הפלסטיני. ישראל וארה"ב אחראיות בפועל לתהליך שמוביל לשעיבוד הפלסטינים. לא יכול להיות ספק שמדיניות אמריקאית זו "אצלנו" משתלבת בתפקיד האמריקאים בסוריה. הרי כפי שארה"ב מממנת ומחמשת את ישראל לשם הבטחת שלטונה באזור היא מבקשת לסלק את אסד כדי להמשיך ולקבוע את סדר היום בשאר ארצות האיזור. במקום סוריה אשר ניצבת עם איראן נגד השליטה האמריקאית מבקשת ארה"ב להקים משטר נוח לה, כשהמטרה המיידית היא לבלום את ההשפעה של איראן. הפלת משטר אסד איננו אלא שלב באסטרטגיה הזאת. אותו גורם אמריקאי הפוגע אנושות בקיום העם הפלסטיני מבקש לארגן את העניינים בדמשק בצורה נוחה לשלטונו האזורי – שלטון שבו ישראל ממלאת תפקיד חשוב ביותר.

מרד שעברה קואפציה

יש יסוד לטיעון שהמשבר בסוריה החל כאשר ירדו כוחות עממיים לרחוב לתבוע את זכויותיהן ברוח האביב הערבי. אך כל מי שיש לו עיניים בראשו יכול לראות שכוחות בעלי אינטרסים דתיים פונדמנטליסטים התחברו עם עסקנים סוניים הנתמכים בידי נסיכויות המפרץ כדי להישתלט על המאבק העממי וכדי לסלף את מטרותיו. לשם כך מבקשים המורדים את התערבותם של ארה"ב והגרורות שלה באזור. אך במזרח התיכון לא תיתכן פרוגרמה דמוקרטית שאינה מבוססת קודם כל על זכות ההגדרה העצמית ועל שחרור ארצות האיזור מסכנת ההתערבות הזרה בכלל והאמריקאית בפרט. אסד אינו דמוקרט אך הוא אינו גרוע מיתר השליטים באיזור, הכולל דיקטטורות רודניות המשולבות במערך השליטה האמריקאית. ההצטרפות הרוחנית והפוליטית למסע המלחמה והרצח של הקואליציה האמריקאית בסוריה פירושה טשטוש ואפילו התעלמות מאותה מדיניות אמריקאית המופנית גם נגד העם הפלסטיני.

לא לאסד ולא למסע הנקמה בו

שלילת המדיניות של ארה"ב באזור אין משמעותה תמיכה גורפת במשטר אסד.העמדה הסבירה ביותר לגבי הפתרון של המשבר מבוטאת בימים אלה בעצומה בשם קבוצה של אישים ואינטלקטואלים מובילים (http://www.peaceinsyria.org/mission.html). הם יצאו בימים אלה בקריאה המתמקדת בארבע נקודות:
  1. פתיחה של תהליך מדיני שיתחיל במו"מ והפסקת אש.
  2. שלילה מוחלטת של כל התערבות זרה
  3. הכללת כל הגורמים הפוליטיים בסוריה לקראת עריכת בחירות חופשיות ודמוקרטיות. הבחירות יתנהלו על ידי ממשלה זמנית הפועלת בהסכמה מלאה
  4. יוזמות הידברות בקרב כל הכיתות והזרמים לחיים משותפים על יסוד עקרונות השוויון.
עקרונות אלה מצביעים על דרך שלישית בין התמיכה בקואליציה האמריקאית התוקפנית ובין הגנה כוללת על ממשל אסד, שיצטרך להתמודד באופן גלוי בזירה הסורית הפנימית. מסגרת המו"מ היא המקום להחליט על המעמד האישי של אסד עד אשר תיפול הכרעה דמוקרטית.
אלה הדורשים את ראשו של אסד כתנאי למו"מ משחקים לידי הכוחות הריאקציוניים ביותר בזירה הבינלאומית. אלה המקדשים את מעמדו של אסד כאילו אין בעיה לגבי הלגיטימיות שלו פונים עורף להפסקת אש ולסיכוי של הידברות.
לתוכנית ההידברות הזאת אחיזה במציאות כיוון שהולך ומתברר כי המשך הלחימה והרצח ההדדי מובילים לתוהו ובוהו המאיים על עתיד הארץ וכל תושביה. המשך הקרבות לא יביא להכרעה חד-משמעית, אך הוא עלול להשקיע את הארץ ואת האיזור בים של דם וסבל לשנים רבות.
יש אומנם סימנים רציניים של הידברות דיפלומטית בדרג הבכיר, ויש לברך על כל סיכוי של הידברות. דווקא פשרה עשויה להעמיק את הסיכוי לפתרון דמוקרטי של המשבר.

יום שבת, 8 בדצמבר 2012

פארסה חדשה בהפקה אמריקאית

8 בדצמבר 2012

הנשיא עסוק

יש כאלה שיטענו שהבלוף של בוש הבן שנועד למשוך את ארה"ב לתוך מלחמה בעיראק בתואנה קיומו של נשק להשמדה המונית היה בסך הכל עניין רציני. אך הניסיון של אובמה להצדיק התערבות מסיבית אמריקאית בסוריה בגלל הנשק הכימי בארץ זו אינו אלא פראסה גמורה. רבים יכולים לטעון שאובמה אמור לטפל בימים אלה במסע ההתנחלות המטורף של ביבי אשר תופס מקום גבוה בסדר היום הבינלאומי. יתר על כן, לאחר שאובמה העניק את ברכתו למסע צה"ל בשמי עזה יכול היה הנשיא לפעול כדי לעצור את מסע הנקם של ישראל נגד הפלסטינים בגלל הצלחתם באו"ם.
אך הנשיא נעדר מוושינגטון בתקופה הקריטית של המאבק באו"ם. מסתבר שהיו עניינים חשובים במיאנמר (בורמה) שחייבו את נוכחותו.  עד עצם היום הזה לא התפנה אובמה כדי הגיב לסתירת הלחי המצלצלת שקיבל מישראל. רם עמנואל מהחוג הפנימי של אנשי אובמה התבטא לאמור שביבי בגד שוב באובמה. אך לאובמה פשוט אין זמן לטפל בשוד המולדת של הפלסטינים. אין לו פנאי כיוון שהוא עסוק בטפול בנשק הסורי להשמדה המונית.
 האזהרה של אובמה מאוד דומה למסע ההפחדה ערב הפלישה של ארה"ב לעיראק. הנשיא אובמה החליט לצייר "קו אדם" נגד הכוונה, כביכול, של אסד להשתמש בנשק כימי "נגד עמו" ונגד תורכיה. הסורים הכחישו נמרצות כל כוונה כזאת. אך יותר לעניין: מדוע היו עושים דבר שירחיק מעליהם את תומכיהם ואת ידידיהם הקרובים ביותר? מדוע יתגרו בקהילה הבינלאומית כולה? אין הסבר! ויש להסיק עד כמה דומות אחת לשנייה הפארסות המופקות בוושינגטון!
obama-syriaהנשיא ברק אובמה מזהיר את סוריה במסיבת עיתונאים בבית הלבן (תמונה: צילום מסך)
אולם, אובמה החליט להלחיץ את כולם. הוא הודיע על הסכנה החדשה לכל ה"שחקנים במשחק", ולידידיו, כולל ישראל. מסתבר שישראל "בתוך העניינים" וחותרת מזמן לקבלת אישור מארה"ב לפתוח בהפצצת סוריה.

טילי פטריוט לתורכיה

הסכנה החדשה הזאת מצדיקה כביכול את ההחלטה של נאט"ו לאשר פריסת מערכת הגנה טילית לאורך הגבול התורכי-סורי. בשעה שאובמה חולל היסטריה בוושינגטון, הילרי קלינטון היתה בבריסל שם בירכה את היוזמה "ההגנתית". מערכת טילים זו תאפשר לארדואן לארגן איזור לטיסה בשמי סוריה, תוך כדי הפחתת אפשריות של תגמול סורי. תורכיה יכולה עכשיו להתערב בסוריה בחסות הפטריוטים.

למי נחוצות הוכחות?

אין כמובן שום הוכחה או סימן לכך שסוריה שוקלת פעולה כזאת. מסתבר כי כל המקורות המגוונים לידיעה על הכוונות של הסורים הם מקור יחיד של "מקורות מודעיניים". אגב אורחא, ממשל בוש פעל ביתר שקיפות כשזיהה את הגורמים השונים שהיו אחראים למערכת הכזבים לקראת מלחמת עיראק.
בינתיים אובמה אינו מתיר לישראל להפציץ את סוריה. אובמה כן עוסק במסע נגד סוריה. מדוע דורשים ממנו שיתעסק בקטנות כמו E1. מורין דאוד, בעלת טור בניו יורק טיימס, מגלה שהילרי קלינטון מתואמת עם הבוס (6 דצמבר 2012). האורחת המכובדת של קרן סבן סירבה לפני כמה ימים להתייחס להודעת ירושלים על מסע ההתנחלות, והתעלמה מהצפצוף של ישראל על הבית הלבן, השותק בעניין הפלסטיני. מסתבר כי הממשל האמריקאי אינו מוכן להתקוטט עם ביבי בעניין פעוט כמו שוד אדמה פלסטינית כיוון שהשניים מגלגלים ביחד פרויקטים הרבה יותר חשובים.
כדי להודיע על הקו האדום החדש "פרץ" אובמה למסיבת עיתונאים שיגרתית בבית הלבן. נראה כי לא הספיק ממש לנסח את דבריו כראוי. הוא דיבר על "שחקנים שונים" בשאלה הסורית כאילו דובר במשחק. הוא הזהיר את הסורים לבל ישתמשו או יזיזו(?) נשק כימי. האם הסורים צריכים לקבע את אתרי הנשק שלהם מול הסיכויים של התקפה עליהם? באותו מעמד מזהיר אובמה נגד הסכנה שהנשק הזה יפול בידי גורמים לא אחראיים בקרב האופוזיציה.
יש חשש כבד שהכהונה השנייה של אובמה לא תהיה שונה מקודמה. אנו עוסקים, למרות אשליות נפוצות אפילו בקרב השמאל, בנשיא השומר באדיקות ובמיטב כוחו על האינטרסים של האימפריה. בטל תוקפו של הויכוח לגבי אופיו של האדם ואם היה אי פעם סיכוי שיפנה שמאלה. "הליברליות" של אובמה, אם היתה אי פעם קיימת, נמוגה לחלוטין.

יום חמישי, 29 בנובמבר 2012

סיכומי ביניים עזתיים



                                              מאת ראובן קמינר
סבב חדש
המתקפה הישראלית נגד עזה אינה אלא סבב חדש במאמצים הנמשכים הישראליים למחוץ כל ביטוי של התנגדות פלסטינית לכיבוש. המצור על עזה ומסע ההתנחלות בשטחים הכבושים נועדו למנוע מהפלסטינים לצבור כוח לשם העמקת ההתנגדותם לשליטה הישראלית. אך יש לנתח את המבצע במישור נוסף. ישראל תקפה את עזה הפעם בעיקר במסגרת תיפקודה כסגן של ארה"ב במסגרת הכנותיהן המשותפות למלחמה נגד איראן.

אובכן, מסתבר שההתקפה הישראלית והגיבוי האמריקאי באו לעולם כתגובה לסירוב של חמאס לנתק את הקשרים עם איראן. ברקע, הצורך לנטרל גורמים באיזור שעשוים להפריע או להתפרע בשעת המאמץ המלחמתישל השותפים אם וכאשר יצאו למחמה נגד איראן.  
עם עלייתם של האחים המוסלמים ומורסי לשלטון במצריים, היו שמועות הקובעות שחמאס כבר התחיל להעביר את נאמנותו מהגוש האיראני אל המערך האמריקאי האזורי. ארה"ב קיווה שחמאס יושפע על ידי הקשרים המסורתיים לאחים המוסלמים שהפכו לא מזמן לגורם השולט במצריים. ארה"ב ומורסי בגבוי כספים מקטארי ביקשו להעלות את חמאס על מסלול הדומה לזה שהלכו בו אבאס ופת"ח בגדה המערבי. אך מאמציהם לא נשאו פרי.

בנסיון לגמילה

איראן ויריביה האזוריים, המדינות הסוניות-איסלאמיות במפרץ, התחרו במשך החודשים האחרונים ביניהן  למשוך את חמאס למחנה שלהם. המנהיג הבכיר של חמאס בחוץ לרצועה, חלאד משאל מתארח בקטאר אשר הבטיח לתרום מאות מיליוני דולרים למען עזה". (  Wall Street Journal, November 24, 2012)
ארה"ב והנסיכים במפרץ רצו מאד לגמול את חמאס מהקשרים שלו עם איראן. באופן מאד תיאורטי יכלו הנסיכים לכלול אספקה של נשק בנדוניה. אך העיסקה לא יכלה להתבצע כאשר חמאס לא הסכים לשתף פעולה עם ארה"ב לפי המודל של הגדה המערבי. הניה אינו אבאס וחמאס אינו פת"ח. אם חמאס בחר במסלול האמריקאי היה צריך להבטיח ביטול ההתנגדות המזויינת לכיבוש הישראלי. חמאס סירב לשלם את המחיר הזה.
בדרך כלל אין מדינאים אוהבים לדון באופן גלוי בנושא מקורות הרכש הצבאי שלהם. למרות זאת ראו שני מנהיגים מרכזיים של חמאס לנכון להתייחס למקורות האספקה שלהם והצורך החיוני לשמר את הקשרים של הארגון שלהם עם איראן. מאד רצוי לצטט באופן נרחב את הצהרותיהם כדי לעמוד על  האופי המיוחד של הסבב האחרון של המלחמה.  
בהמשך לכתבה הנ"ל: "קהיר – חמאס השולט בעזה לא יחדול להתחמש כיוון שרק באמצעות מחסני נשק מלאים, ולא על ידי מו"מ, נוכל לאלץ את ישראל לוויתורים, אמר מספר שניים בקבוצה האיסלאמי המיליטנטי."  
הערות אלה של מוסה אבו מרזוק בראיון שקיים בשלשה ימים בלבד אחרי הסבב החמור ביותר בארבעה שנים בלחימה בין ישראל-חמאס, בישרו על קשיים מסתמנים בשיחות בתיווך מצריים על ההסדרים לאורך הגבולות...תוך כדי כך הודיע פקיד ישראלי השבוע שהקלות ממשיות במצור תהיינה תלויות בנכונות חמאס לחדול מהברחת נשק וליצרת נשק עזה. 
מר אבו מרזוק אמר בשבת שהקבוצה לא תפרק את נשקו בנמקו שמו"מ אם ישראל לא נשאו פרי אלא אם התקיימו בגבוי של כוח...אין אפשרות לוותר על הנשק אמר מרזוק במשרדו בפרבר של קהיר."הנשק הזה הגן עלינו ואי אפשר למנוע רכישתו ויצירתו ..."
בעבר הקרוב ביקשו אנשי חמאס להתחמק מהדיון בנשק באיראני, אך בימים האחרונים מנהיגים בכירים באירגון ביקשו להודות לאיראן באופן גלוי.
אישיות מרכזית בעזה, מחמוד אל-זהר, מסר לעתונאים שהוא בטוח שאיראן תגביר את תמיכתה הצבאית והכספית לחמאס ולקבוצה הקטנה יותר, הג"יהאד האיסלאמית". 
מר זהר אמר שחמאס אינו כפוף לאף אחד, אך הגן על הקשרים של הקבוצה לאיראן. "אם זה לא מוצא חן בעיניהם, אז יוכלו להתחרות עם איראן במתן נשק וכספים,"  אמר תוך כדי זלזול במדינות המפרץ."

יש יסוד להערכה שישראל היתה זאת שהפציצה בית חורשת לנשק בבירת סודאן לפני כחודש. ישנה ידיעה בעיתונות האנגלית שישראל עוקבת אחרי תנועת כלי שייט העושים את דרכם לעזה. 
כך מכינים את הסיבוב הבא. ישראל וארה"ב יצאו למלחמה כדי לאיים על חמאס כדי שזה יבין את הסכון החמור בקבלת נשק מאיראן. ובינתיים ישראל הצליחה להשמיד חלק ארי של הטילים לטווח ארוך בידי ימאס. 
תום פרידמן מחפש את הדמוקרטיה
במקרה שהיו כאלה שלא הבינו את מטרת משחק הדמים, התגייס בעל הטור הידוע להסביר את מהות העיסקה המוצעה. יש להבין קובע פרידמן שההתקפה על עזה יצרה הזדמנות נהדרת עבור מוחמד מוסרי לבחור בין יתרונות שלום קמפ' דייויד וסיוע נדיב של ארה"ב לפיטוח  ולהתפתחות מצריים ובין העמדה רדיקלית הפרו-איראנית של חמאס. לדעתו של פריידמן עמד מורסי בהצלחה אדירה במבחן והיה בדרך להפוך לאיש השעה. אך משום מה החליט מורסי דוואקא עכשיו שהוא המדינה והמדינה היא מורסי ועל כן לא היה לו פנאי להוביל את חמאס לקו פרו-אמריקאי. מורסי מאד עסוק בעניין אחר.   
  
בפרק האחרון של המלחמה נגד הפלסטינים ניצבה מכונת מלחמה מתוחכמת ביותר נגד רוחו של עם הדורש חופש. מישהו אמר שזה דומה לסיפור של דוד וגולית.
נ.ב. בינתיים אבאס סו"ס הלך לאו"מ. הפנייה הזאת לאו"מ באה אחרי שהפלסטינים בגדה כולם הביעו סולידריות עמוקה עם אחיהם ןאחיותיהן בעזה הלוחמים למען פלסטין. אפשר רק לברך על הנכונות של הנהגת הרשות הפלסטינית לצאת מחישוקי המסלול האמריקאי ולקוות שתתמיד במאבק נגד החנק האמירקאי-ישראלי.
 

יום חמישי, 22 בנובמבר 2012

עוד ניצחון כזה...


22 נובמבר 2012

ממשלת ישראל טיפחה אשליות מופרכות בקרב העם

ישנם סימנים, כדוגמת פרטי ההסכם להפסקת אש, המרמזים שממשלת ישראל נחלה כישלון חרוץ בניסיון לשבור את חמאס. הממשלה פיזרה אשליות כאילו ש"הפעם" תנחית על חמאס מכת מוות שממנה כבר לא יקום. ואומנם  שכנעה הממשלה את הרחוב שהיא יוצאת לקרב מכריע לחסל את חמאס הפעם ולתמיד. לא ברור מה אמורים האזרחים לחשוב עתה על הבטחות נתניהו וברק להוריד את חמאס על הברכיים. חמאס לא הורד על הברכיים. להפך, חמאס עמד בכבוד במבחן צבאי-מדיני חמור ביותר. הוא גילם אם כי בצורה חלקית את רצון כלל הפלסטינים לעצמאות ולמדינה משלהם. הידיעה שהמונים רוקדים ברחובות עזה אינה מפתיעה. השחצנות והבירבור של ישראל נחשפו בכל הכיעור שלהם. הכישלון המצטלצל של ישראל להכריע את חמאס עשוי לשמש פתח לקידום אחדות השורות של הפלסטינים. מהלך כזה הוא חיוני וצעד ראשון במצעד הקשה והארוך לבניית אחדות פלסטינית. אחדות זו חיונית להדוף את התוכניות הישאליות-אמריקאיות לפגוע בחזון העם הפלסטיני ובמאבק שלו לעצמאות ולשלום.
ארה"ב מובילה מאחור – LEADING FROM BEHIND
Reuters: “Obama has not asked Israel to hold off on ground invasion of Gaza, believes Israel has right to make own security decisions – White House.”

מוקדם לסכם את הלקחים של המתקפה הישראלית על עזה. אין לדעת אם הסכם הפסקת האש יחזיק מעמד.  בפרשה כולה, אולי הנסתר רב על הגלוי. בכל זאת ניתן לסכם סיכום ראשוני.

ארה"ב אימצה בעקבות ההתקפה של נאט"ו על לוב סגנון פוליטי-פסיכולוגי חדש שכונתה "הובלה מאחור ". LEADING FROM BEHIND.  הטעם לסיגנון היה ברור. ארה"ב נאלצה להבין שיש לה שם רע בעולם. יש הבנה רחבה שארה"ב  פועלת לקידום האינטרסים האנוכיים שלה תוך פניית עורף לצדק ולשוויון בינלאומי ותוך רמיסת כבודם של יריביה. ישנה חשדנות מוצדקת בכל העולם כלפי  מדיניותה ארה"ב ומטרטתיה. על כן, "טבעי" שנעדרו האמריקאים מהפעילות הדיפלומטית-מדינית באיזור במשך השבוע הראשון של המתקפה הישראלית. אך ממרחקים ביקשה ארה"ב מהיום הראשון של המבצע לגלות תמיכה מוחלטת ובלתי מסוייגת בישראל.      
אובמה אוהב את ביבי

רויטרס הודיע לפני יומיים, על סמך ידע שמקורו בבית הבלבן, שאובמה לא ביקש מישראל להימנע מפלישה קרקעית לעזה כיוון שלישראל הזכות להחליט לבדה בשאלות הקשורות לביטחון שלה.

הצהרה תמוה זו מצטרפת לשורה ארוכה של מהלכים של תמיכה גורפת לישראל ולנתניהו במלחמה של ישראל נגד העם הפלסטיני. כידוע, הוביל ממשל אובמה מסע תמיכה בישראל מתחילת המבצע הישראלי בסיסמה "לישראל זכות להגן על עצמה".  מי שנותן גיבוי בלתי מסוייג כזה לנתניהו נושא באחריות מלאה למלחמה תוקפנית שחרגה במהותה ובמידדתיות שלה מגבולות עיקרון ההגנה הסבירה.

"ההתרחקות" האמריקאית  העניקה לנתניהו מעמד אזורי בכיר וזכות לניהול אותן הסוגיות האזוריות עבור ארה"ב שאינן מחייבות התערבות אמריקאית צבאית ישירה. זהו הרקע להחלטה של ארה"ב להישאר מחוץ לתמונה בראשית המשבר. מדיניות זו היא כורח המציאות עבור ארה"ב.  הסיבה לכך היא שחסרים לה למעצמה האמריקאית האמצעים והמשאבים לניהול ישיר של משברים אזורים. אך כשהתעוררה סכנה של סיבוכים הוזעקה  מזכירה המדינה קלינטון לאזור.

מורסי נעשה פקיד במקום מדינאי

התמיכה של אובמה בזכותה של ישראל ליזום מלחמה מבהירה למצריים שהם חייבים להכיר באינטרסים  של ארה"ב ושל המערב כפי שהם מפורשים על ידי ישראל שהיא המייצגת במקום את העמדה של האמריקאיים. מורסי היה יכול לדחות את הדיקטט האמריקאי אך היסס. מתוך כך, מורסי נבחן ונמצא חסר חוט שדרה. ארה"ב וישראל בוודאי ישבחו אותו על שהסכים לשמש מתווך בסכסוך במקום לפעול כבעל ברית נאמן של הפלסטינים. המעמד המפוקפק של המתווך "האובייקטיבי" מוענק למורסי על פניית עורף לעניין הפלסטיני והשתלבות במערך האמיריקאי-הישראלי בדומה לתפקיד שמלא מובארק.      
מורסי התלהב, אולי מחוסר ניסיון, על כך שנעשה מתווך הפועל בגיבוי של ארה"ב.  מבינים דבר מבינים שמורסי פגע קשות במעמדו וביוקרה של מצריים. מצריים אינה אמורה להתייצב בין חמאס ובין ישראל כי היא אמורה להתוות את הקו של העולם הערבי. במקום לקבוע את האסטרטגיה של העניין הערבי הפך את עצמו מורסי לפקיד.  באנגלית קוראים לזה 
DEMOTION.
האזרחים הנהרגים בעזה אינם מענינים את אובמה. ההסבר הסביר ביותר לתמיכה הגורפת של אובמה בנתניהו קשור כפי שכמה פרשנים הבינו בתוכניות של הצמד הזה נגד איראן. ארה"ב היא מעצמה אדירה אך יש לה עקב אכילס. היא אינה מוכנה ואינה יכולה לנהל "מבצע קרקרקעי" משלה, כלומר אינה מסוגלת לספוג אבידות הכרוכות בהפעלת חיילים רבים בקרבות פנים פנים. לעומתו להתניהו יש  יכולת כזאת .  זהו סוד הרומן הקיים, למרות הכול, בין ביבי ובין אובמה. אינטרסים קובעים ולא סנטימנטים.   

תרגיל הכנה למלחמה אחרת

יש מהלכים להערכה שהמתקפה בעזה נועדה לשמש מבחן אימון לקראת מלחמה באיראן. יש לזכור את התוכנית האמריקאית-ישראלית ליזום התקפה על איראן באביב – אם אין "התקדמות" כתוצאה של לחץ הסנקציות הכלכליות.
אפשר לראות ביוזמת המלחמה של נתניהו נגד עזה אינטרס ישראלי-אמריקאי לשם פגיעה נוספת בכוח העמידה של הפלסטינים. ישראל השיגה את הסכמתו של אובמה למבצע שנודע להרוס את כוחו של חמאס כהמשך לרצונם המשותף לסרס את ההנהגה הפלסטינית. יש להצטער שישנם עדיין שוחרי שלום בארצנו שמבקשים לראות בברק אובמה כשוחר שלום כמוהם. בטל זמנן של אשליות כאלה. אובמה זקוק לביבי אפילו עם ההתנחלויות שלו. זוהי האמת העצובה.