סיכומי ביניים עזתיים

                                              מאת ראובן קמינר

סבב חדש

המתקפה הישראלית נגד עזה אינה אלא סבב חדש במאמצים הנמשכים הישראליים למחוץ כל ביטוי של התנגדות פלסטינית לכיבוש. המצור על עזה ומסע ההתנחלות בשטחים הכבושים נועדו למנוע מהפלסטינים לצבור כוח לשם העמקת ההתנגדותם לשליטה הישראלית. אך יש לנתח את המבצע במישור נוסף. ישראל תקפה את עזה הפעם בעיקר במסגרת תיפקודה כסגן של ארה"ב במסגרת הכנותיהן המשותפות למלחמה נגד איראן.

אובכן, מסתבר שההתקפה הישראלית והגיבוי האמריקאי באו לעולם כתגובה לסירוב של חמאס לנתק את הקשרים עם איראן. ברקע, הצורך לנטרל גורמים באיזור שעשוים להפריע או להתפרע בשעת המאמץ המלחמתישל השותפים אם וכאשר יצאו למחמה נגד איראן.  

עם עלייתם של האחים המוסלמים ומורסי לשלטון במצריים, היו שמועות הקובעות שחמאס כבר התחיל להעביר את נאמנותו מהגוש האיראני אל המערך האמריקאי האזורי. ארה"ב קיווה שחמאס יושפע על ידי הקשרים המסורתיים לאחים המוסלמים שהפכו לא מזמן לגורם השולט במצריים. ארה"ב ומורסי בגבוי כספים מקטארי ביקשו להעלות את חמאס על מסלול הדומה לזה שהלכו בו אבאס ופת"ח בגדה המערבי. אך מאמציהם לא נשאו פרי.

בנסיון לגמילה

איראן ויריביה האזוריים, המדינות הסוניות-איסלאמיות במפרץ, התחרו במשך החודשים האחרונים ביניהן  למשוך את חמאס למחנה שלהם. המנהיג הבכיר של חמאס בחוץ לרצועה, חלאד משאל מתארח בקטאר אשר הבטיח לתרום מאות מיליוני דולרים למען עזה". (  Wall Street Journal, November 24, 2012)

ארה"ב והנסיכים במפרץ רצו מאד לגמול את חמאס מהקשרים שלו עם איראן. באופן מאד תיאורטי יכלו הנסיכים לכלול אספקה של נשק בנדוניה. אך העיסקה לא יכלה להתבצע כאשר חמאס לא הסכים לשתף פעולה עם ארה"ב לפי המודל של הגדה המערבי. הניה אינו אבאס וחמאס אינו פת"ח. אם חמאס בחר במסלול האמריקאי היה צריך להבטיח ביטול ההתנגדות המזויינת לכיבוש הישראלי. חמאס סירב לשלם את המחיר הזה.

בדרך כלל אין מדינאים אוהבים לדון באופן גלוי בנושא מקורות הרכש הצבאי שלהם. למרות זאת ראו שני מנהיגים מרכזיים של חמאס לנכון להתייחס למקורות האספקה שלהם והצורך החיוני לשמר את הקשרים של הארגון שלהם עם איראן. מאד רצוי לצטט באופן נרחב את הצהרותיהם כדי לעמוד על  האופי המיוחד של הסבב האחרון של המלחמה.  

בהמשך לכתבה הנ"ל: "קהיר – חמאס השולט בעזה לא יחדול להתחמש כיוון שרק באמצעות מחסני נשק מלאים, ולא על ידי מו"מ, נוכל לאלץ את ישראל לוויתורים, אמר מספר שניים בקבוצה האיסלאמי המיליטנטי."  

הערות אלה של מוסה אבו מרזוק בראיון שקיים בשלשה ימים בלבד אחרי הסבב החמור ביותר בארבעה שנים בלחימה בין ישראל-חמאס, בישרו על קשיים מסתמנים בשיחות בתיווך מצריים על ההסדרים לאורך הגבולות...תוך כדי כך הודיע פקיד ישראלי השבוע שהקלות ממשיות במצור תהיינה תלויות בנכונות חמאס לחדול מהברחת נשק וליצרת נשק עזה. 

מר אבו מרזוק אמר בשבת שהקבוצה לא תפרק את נשקו בנמקו שמו"מ אם ישראל לא נשאו פרי אלא אם התקיימו בגבוי של כוח...אין אפשרות לוותר על הנשק אמר מרזוק במשרדו בפרבר של קהיר."הנשק הזה הגן עלינו ואי אפשר למנוע רכישתו ויצירתו ..."

בעבר הקרוב ביקשו אנשי חמאס להתחמק מהדיון בנשק באיראני, אך בימים האחרונים מנהיגים בכירים באירגון ביקשו להודות לאיראן באופן גלוי.

אישיות מרכזית בעזה, מחמוד אל-זהר, מסר לעתונאים שהוא בטוח שאיראן תגביר את תמיכתה הצבאית והכספית לחמאס ולקבוצה הקטנה יותר, הג"יהאד האיסלאמית". 

מר זהר אמר שחמאס אינו כפוף לאף אחד, אך הגן על הקשרים של הקבוצה לאיראן. "אם זה לא מוצא חן בעיניהם, אז יוכלו להתחרות עם איראן במתן נשק וכספים,"  אמר תוך כדי זלזול במדינות המפרץ."

יש יסוד להערכה שישראל היתה זאת שהפציצה בית חורשת לנשק בבירת סודאן לפני כחודש. ישנה ידיעה בעיתונות האנגלית שישראל עוקבת אחרי תנועת כלי שייט העושים את דרכם לעזה. 

כך מכינים את הסיבוב הבא. ישראל וארה"ב יצאו למלחמה כדי לאיים על חמאס כדי שזה יבין את הסכון החמור בקבלת נשק מאיראן. ובינתיים ישראל הצליחה להשמיד חלק ארי של הטילים לטווח ארוך בידי ימאס. 

תום פרידמן מחפש את הדמוקרטיה

במקרה שהיו כאלה שלא הבינו את מטרת משחק הדמים, התגייס בעל הטור הידוע להסביר את מהות העיסקה המוצעה. יש להבין קובע פרידמן שההתקפה על עזה יצרה הזדמנות נהדרת עבור מוחמד מוסרי לבחור בין יתרונות שלום קמפ' דייויד וסיוע נדיב של ארה"ב לפיטוח  ולהתפתחות מצריים ובין העמדה רדיקלית הפרו-איראנית של חמאס. לדעתו של פריידמן עמד מורסי בהצלחה אדירה במבחן והיה בדרך להפוך לאיש השעה. אך משום מה החליט מורסי דוואקא עכשיו שהוא המדינה והמדינה היא מורסי ועל כן לא היה לו פנאי להוביל את חמאס לקו פרו-אמריקאי. מורסי מאד עסוק בעניין אחר.   

  

בפרק האחרון של המלחמה נגד הפלסטינים ניצבה מכונת מלחמה מתוחכמת ביותר נגד רוחו של עם הדורש חופש. מישהו אמר שזה דומה לסיפור של דוד וגולית.

נ.ב. בינתיים אבאס סו"ס הלך לאו"מ. הפנייה הזאת לאו"מ באה אחרי שהפלסטינים בגדה כולם הביעו סולידריות עמוקה עם אחיהם ןאחיותיהן בעזה הלוחמים למען פלסטין. אפשר רק לברך על הנכונות של הנהגת הרשות הפלסטינית לצאת מחישוקי המסלול האמריקאי ולקוות שתתמיד במאבק נגד החנק האמירקאי-ישראלי.

 

עוד ניצחון כזה...

22 נובמבר 2012

ממשלת ישראל טיפחה אשליות מופרכות בקרב העם

ישנם סימנים, כדוגמת פרטי ההסכם להפסקת אש, המרמזים שממשלת ישראל נחלה כישלון חרוץ בניסיון לשבור את חמאס. הממשלה פיזרה אשליות כאילו ש"הפעם" תנחית על חמאס מכת מוות שממנה כבר לא יקום. ואומנם  שכנעה הממשלה את הרחוב שהיא יוצאת לקרב מכריע לחסל את חמאס הפעם ולתמיד. לא ברור מה אמורים האזרחים לחשוב עתה על הבטחות נתניהו וברק להוריד את חמאס על הברכיים. חמאס לא הורד על הברכיים. להפך, חמאס עמד בכבוד במבחן צבאי-מדיני חמור ביותר. הוא גילם אם כי בצורה חלקית את רצון כלל הפלסטינים לעצמאות ולמדינה משלהם. הידיעה שהמונים רוקדים ברחובות עזה אינה מפתיעה. השחצנות והבירבור של ישראל נחשפו בכל הכיעור שלהם. הכישלון המצטלצל של ישראל להכריע את חמאס עשוי לשמש פתח לקידום אחדות השורות של הפלסטינים. מהלך כזה הוא חיוני וצעד ראשון במצעד הקשה והארוך לבניית אחדות פלסטינית. אחדות זו חיונית להדוף את התוכניות הישאליות-אמריקאיות לפגוע בחזון העם הפלסטיני ובמאבק שלו לעצמאות ולשלום.

ארה"ב מובילה מאחור – LEADING FROM BEHIND

Reuters: “Obama has not asked Israel to hold off on ground invasion of Gaza, believes Israel has right to make own security decisions – White House.”

מוקדם לסכם את הלקחים של המתקפה הישראלית על עזה. אין לדעת אם הסכם הפסקת האש יחזיק מעמד.  בפרשה כולה, אולי הנסתר רב על הגלוי. בכל זאת ניתן לסכם סיכום ראשוני.

ארה"ב אימצה בעקבות ההתקפה של נאט"ו על לוב סגנון פוליטי-פסיכולוגי חדש שכונתה "הובלה מאחור ". LEADING FROM BEHIND.  הטעם לסיגנון היה ברור. ארה"ב נאלצה להבין שיש לה שם רע בעולם. יש הבנה רחבה שארה"ב  פועלת לקידום האינטרסים האנוכיים שלה תוך פניית עורף לצדק ולשוויון בינלאומי ותוך רמיסת כבודם של יריביה. ישנה חשדנות מוצדקת בכל העולם כלפי  מדיניותה ארה"ב ומטרטתיה. על כן, "טבעי" שנעדרו האמריקאים מהפעילות הדיפלומטית-מדינית באיזור במשך השבוע הראשון של המתקפה הישראלית. אך ממרחקים ביקשה ארה"ב מהיום הראשון של המבצע לגלות תמיכה מוחלטת ובלתי מסוייגת בישראל.      

אובמה אוהב את ביבי

רויטרס הודיע לפני יומיים, על סמך ידע שמקורו בבית הבלבן, שאובמה לא ביקש מישראל להימנע מפלישה קרקעית לעזה כיוון שלישראל הזכות להחליט לבדה בשאלות הקשורות לביטחון שלה.

הצהרה תמוה זו מצטרפת לשורה ארוכה של מהלכים של תמיכה גורפת לישראל ולנתניהו במלחמה של ישראל נגד העם הפלסטיני. כידוע, הוביל ממשל אובמה מסע תמיכה בישראל מתחילת המבצע הישראלי בסיסמה "לישראל זכות להגן על עצמה".  מי שנותן גיבוי בלתי מסוייג כזה לנתניהו נושא באחריות מלאה למלחמה תוקפנית שחרגה במהותה ובמידדתיות שלה מגבולות עיקרון ההגנה הסבירה.

"ההתרחקות" האמריקאית  העניקה לנתניהו מעמד אזורי בכיר וזכות לניהול אותן הסוגיות האזוריות עבור ארה"ב שאינן מחייבות התערבות אמריקאית צבאית ישירה. זהו הרקע להחלטה של ארה"ב להישאר מחוץ לתמונה בראשית המשבר. מדיניות זו היא כורח המציאות עבור ארה"ב.  הסיבה לכך היא שחסרים לה למעצמה האמריקאית האמצעים והמשאבים לניהול ישיר של משברים אזורים. אך כשהתעוררה סכנה של סיבוכים הוזעקה  מזכירה המדינה קלינטון לאזור.

מורסי נעשה פקיד במקום מדינאי

התמיכה של אובמה בזכותה של ישראל ליזום מלחמה מבהירה למצריים שהם חייבים להכיר באינטרסים  של ארה"ב ושל המערב כפי שהם מפורשים על ידי ישראל שהיא המייצגת במקום את העמדה של האמריקאיים. מורסי היה יכול לדחות את הדיקטט האמריקאי אך היסס. מתוך כך, מורסי נבחן ונמצא חסר חוט שדרה. ארה"ב וישראל בוודאי ישבחו אותו על שהסכים לשמש מתווך בסכסוך במקום לפעול כבעל ברית נאמן של הפלסטינים. המעמד המפוקפק של המתווך "האובייקטיבי" מוענק למורסי על פניית עורף לעניין הפלסטיני והשתלבות במערך האמיריקאי-הישראלי בדומה לתפקיד שמלא מובארק.      

מורסי התלהב, אולי מחוסר ניסיון, על כך שנעשה מתווך הפועל בגיבוי של ארה"ב.  מבינים דבר מבינים שמורסי פגע קשות במעמדו וביוקרה של מצריים. מצריים אינה אמורה להתייצב בין חמאס ובין ישראל כי היא אמורה להתוות את הקו של העולם הערבי. במקום לקבוע את האסטרטגיה של העניין הערבי הפך את עצמו מורסי לפקיד.  באנגלית קוראים לזה 

DEMOTION.

האזרחים הנהרגים בעזה אינם מענינים את אובמה. ההסבר הסביר ביותר לתמיכה הגורפת של אובמה בנתניהו קשור כפי שכמה פרשנים הבינו בתוכניות של הצמד הזה נגד איראן. ארה"ב היא מעצמה אדירה אך יש לה עקב אכילס. היא אינה מוכנה ואינה יכולה לנהל "מבצע קרקרקעי" משלה, כלומר אינה מסוגלת לספוג אבידות הכרוכות בהפעלת חיילים רבים בקרבות פנים פנים. לעומתו להתניהו יש  יכולת כזאת .  זהו סוד הרומן הקיים, למרות הכול, בין ביבי ובין אובמה. אינטרסים קובעים ולא סנטימנטים.   

תרגיל הכנה למלחמה אחרת

יש מהלכים להערכה שהמתקפה בעזה נועדה לשמש מבחן אימון לקראת מלחמה באיראן. יש לזכור את התוכנית האמריקאית-ישראלית ליזום התקפה על איראן באביב – אם אין "התקדמות" כתוצאה של לחץ הסנקציות הכלכליות.

אפשר לראות ביוזמת המלחמה של נתניהו נגד עזה אינטרס ישראלי-אמריקאי לשם פגיעה נוספת בכוח העמידה של הפלסטינים. ישראל השיגה את הסכמתו של אובמה למבצע שנודע להרוס את כוחו של חמאס כהמשך לרצונם המשותף לסרס את ההנהגה הפלסטינית. יש להצטער שישנם עדיין שוחרי שלום בארצנו שמבקשים לראות בברק אובמה כשוחר שלום כמוהם. בטל זמנן של אשליות כאלה. אובמה זקוק לביבי אפילו עם ההתנחלויות שלו. זוהי האמת העצובה.